לא הרחק מתל מגידו המפורסם, שוכן לו תל יקנעם, שגם הוא כמו אחיו הגדול תל מגידו, שוכן על אחת ההתפצלויות של דרך הים (ויה מאריס) העתיקה. התל שולט על דרך ואדי מילח וכמובן על דרך הרוחב שעוברת בעמק יזרעאל. ההיסטוריה שלו ארוכת שנים (כמעט כמו זו של מגידו), וראשיתה בתקופת הברונזה הקדומה (התקופה הכנענית הקדומה), ועד מסעותיו של המלך הפרעוני תחותמס השלישי בתקופת הברונזה המאוחרת. בתקופת ההתנחלויות של שבטי ישראל בארץ, נמסרה העיר לידיו של שבט לוי שלא הייתה לו נחלה.

הממצאים העיקריים שיש על התל הם מהתקופה הצלבנית, הממלוכית והעותומאנית. בתקופת הממלכה הצלבנית, ישב כאן המסדר הטמפלרי שקרא למקום קיימונט. המסדר בנה כנסייה קטנה (על שרידי כנסייה ביזנטית) ושני מגדלי עוז. הממלוכים הוסיפו עוד מבנים. בשלט של רשות העתיקות שתמונתו מצורפת, נכתב שהמקום נכבש בשנת 1268 על ידי הסולטאן קלאון, אך קלאון עלה לשלטון רק בשנת 1279 (גם לרשות מותר לטעות). התוספות העותומאניות הן מימי שלטונו של דאהר אל עומר. פרט לזה נשקף מראש התל נוף מדהים של כל עמק יזרעאל, הכרמל, הרי נצרת, גבעת המורה, והגלבוע.