דרום

המנזרים במדבר יהודה

מרביתם של מנזרי מדבר יהודה נוסדו במאות הרביעית והחמישית לספירה, לאחר התבססות הנצרות הביזנטית בארץ ישראל. האב המייסד של נזירות מדבר יהודה הוא הנזיר חריטון ותלמידו וממשיך דרכו הוא הנזיר אבטימיוס. מנזר מר סבא הוקם במאה החמישית על ידי הנזיר סבא, תלמידו של אבטימיוס. המנזר נהרס ושוקם מחדש מספר פעמים, ומרבית המבנים הקיימים כיום נבנו במאה ה-19. מנזר סנט ג’ורג’ נקרא על שמו של גיאורגיוס מכוזיבא, וגם הוא שוקם במאה ה-19.

ירושלים

כנסיית הדורמיציון

מי אינו מכיר את הצריח החרוטי בצבע אפור של כנסיית הדורמיציון ששוכנת על הר ציון? בשנים שבין 1948 לבין 1967 (עד מלחמת ששת הימים), הר ציון אמנם היה בשטח מדינת ישראל, אך על פי ההסכמים עם הירדנים זה היה אזור מפורז. כנסיית הדורמיציון הייתה אחת העמדות שצה”ל אייש לאורך “קו הגבול העירוני” בירושלים.

במהלך שירותי הצבאי כחייל צעיר בנח”ל יצא לי לאייש את העמדה הזו, שהתמקמה על המרפסת העליונה של כנסיית הדורמיציון, וצפתה דרך ערימות של שקי חול, על חיילי הליגיון הירדני שהתמקמו על חומת העיר העתיקה, במרחק של כ-200 מטר בקו אווירי. בעקבות קשר שנוצר לי עם אחד מהכמרים של כנסיית הדורמיציון, נפלה בחלקי הזכות לעלות אל המרפסת שסגורה בדרך כלל לציבור. את שקי החול החליפו סורגי ברזל, אך שער ציון מחורר הכדורים נותר כמות שהוא.

דרום

הר ישי ונחל דוד

טיול ביום אביבי של 32 מעלות להר ישי. מהר ישי עוברים לערוצו העליון של נחל דוד, על מנת לצפות מהנוף שנשקף ממפל החלון (מפל יבש). מנקודה זו של המפל, רואים את נחל דוד תחתון (שמורת הטבע הפופלרית), ים המלח והרי מואב ואדום באזור נחל ארנון.

צפון

ראש הנקרה

בשלהי שנת 1941, לאחר כיבוש לבנון וסוריה על ידי כוחות הצבא הבריטי, וסילוקם של כוחות וישי נאמני המשטר הנאצי, החלו הבריטים בסלילת מסילת רכבת שחיברה את חיפה עם ביירות בלבנון. עבודות הסלילה כללו חפירת שתי מנהרות בראש הנקרה ובניית גשר אחד שחיבר ביניהן, עבודה שהסתיימה בשנת 1942. את העבודה הזו עשו גדודי הנדסה של ניו זילנד ושל דרום אפריקה, ושלטי אבן מעל שתי המנהרות מתעדים זאת.

בשנת 1944 עברה במסילה הזו רכבת שהובילה לארץ 300 פליטי שואה יהודים בעלי נתינות בריטית, והם הוחלפו במספר דומה של שבויי מלחמה גרמנים שהוחזקו על ידי הבריטים בארץ. ביוני 1946, כחלק מהמאבק המזוין בבריטים, הוחלט לפוצץ 11 גשרים שמחברים את ארץ ישראל המנדטורית עם שכנותיה, תחת הסיסמה: “אם על יהודים נאסר להיכנס לארץ (בעקבות הספר הלבן), איש לא יכנס לארץ”. פעולה זו ששמה הרשמי היה “מבצע מרכולת” נודעה בשם “ליל הגשרים”. הגשר היחיד שאותו הוחלט לא לפוצץ, היה הגשר שחיבר בין שתי מנהרות ראש הנקרה, זאת על-מנת שלא לחסום הגעה אפשרית של פליטים מאירופה לארץ ישראל. עם תחילת פעולות האיבה לאחר החלטת כ”ט בנובמבר, ועם התגברות האיום של פלישת ארצות ערב לישראל (לאחר שהבריטים יעזבו) הוחלט לפוצץ את גשר זה כדי למנוע סכנת פלישה של צבא לבנון דרכו. הגשר פוצץ בהצלחה על ידי כוח פלמ”ח במרץ 1948, חודשיים בדיוק לפני הכרזת הקמת המדינה, ופלישת צבאות ערב אליה.

צפון

בית הכנסת העתיק השוכן במורדות של נחל גוש חלב

העיט הרומי (שמכונה בטעות הנשר הרומי), חקוק על משקוף בית הכנסת העתיק ששוכן במורדותיו של נחל גוש חלב. המשקוף עצמו מונח על האדמה ולא מורכב מעל פתח הכניסה (שפונה דרומה כמו מרבית בתי הכנסת בגליל). יתכן והעובדה שבית הכנסת הזה נבנה לראשונה בשלהי המאה השלישית לספירה, קרי עדיין בתקופה הרומית המאוחרת, מסבירה את המצאותו של סמל רומי מובהק במשקוף הכניסה.

בשנת 1905 (במסגרת מחקר מעמיק על בתי הכנסת העתיקים שבגליל) ערכו הארכיאולוג הגרמני קרל ואצינגר ועמיתו היינריך קוהל (אדריכל גרמני חובב עתיקות) חפירה ארכיאולוגית ראשונה במקום. בחפירות הארכיאולוגיות, גילו השניים, שרידים של בית כנסת בעל מבנה מרובע ועם פתח אחד בלבד (דלת הכניסה), אשר פונה לכיוון דרום, כנראה לכיוון ירושלים. על משקוף הכניסה לבית הכנסת, התגלה העיט הרומי, חקוק באבן.

בתוך האולם טורי עמודים מקבילים, במקביל לשלושת הקירות, כמקובל בבתי הכנסת הגליליים. על עמוד שנמצא בחורבת בית הכנסת חקוקה כתובת בארמית: ” יוסה בר נחום עבד האדן תאה לה ברכתה.” ובתרגום: יוסה בן נחום שעשה זה העמוד, תהיה לו לברכה. בית הכנסת בגוש חלב שונה במעט מרב בתי הכנסת הגלילים אולי זה משום שבשתי הפעמים שבית הכנסת נחפר נלקחו חלק מהאבנים. בנין בית הכנסת נבנה ככל הנראה בסוף המאה השלישית, כיוונו צפון – דרום, ובמרכזו אולם תפילה שאורכו כמעט 14 מטר ורוחבו כמעט 11 מטר, משלושת צדדיו יש מרחבים צרים וארוכים. בין המרחב המערבי לבין האולם יש פתח. במרחב זה פתח נמצא כד חרס ובתוכו מטמון שהכיל 1943 מטבעות מהמאה הרביעית והחמישית לספירה רובם מטביעת צור. הפתח עשוי ממזוזות מגולפות גדולות, שעליהן מונח משקוף יוצא דופן. בצדו החיצוני הפונה לכיוון דרום יש גילוף של “קשקשים “. בחלק התחתון, מעל לראשי האנשים הנכנסים יש תבליט גבוה ויפה של נשר שעטירה את הפתח. על העמוד הדרומי הטור המזרחי חקוקה כתובת הקדשה בארמית: יוסה בר נחום (יוסה בן נחום) עבד האדן (עשה את זה) תאה לה (תהי לו) ברכתה (הברכה) ככל הנראה זוהי כתובת הקדשה שבאה להקדיש את העמוד לתורם. בשלב השני של בניין שחודש במאה ברביעית לספירה נבנתה בימה קטנה על הבימה הנזכרת. הבניין נהרס או נפגע בשנת 551. אין קשר בין גוש חלב שעל ההר (שמאוחר יותר הפך לגוש חלב) לבין יישוב זה שנבנה צמוד לנחל. להיפך הבדלי הגובה ביניהם גדולים, ואין ביניהם בינוי רצוף. היישוב בקרוב לנחל נהנה ממעיין קטו, שנובע מצפון מערב לו. ייתכן שהמקום היה בת של היישוב גוש חלב והפכה ליישוב עצמאי.

צפון

חנוכת מצפה חדש בשולי רמת הגולן

בדרך העולה מחמת גדר לרמת הגולן, בשטחו של מוצב ברכה (מוצב נטוש, הנמצא 500 מטר לאחר תחילת העלייה מחמת גדר), בתאריך 17/6/2016, הוסר הלוט מעל שלט, שמנציח את פיצוץ גשר רכבת העמק מעל נהר הירמוך (גשר הרכבת אל חמה), מבצע אשר היה חלק מפעולות ליל הגשרים. הגשר פוצץ על-ידי כוח של לוחמי הגדוד השלישי של הפלמ”ח, בפיקודו של ספקטור אהרון וסגנו שלמוני ישעיהו (שייקה). את הלוט מעל השלט הסירו בנים ונכדים של לוחמים מכוח זה. ב-17/6/2016 (מועד חשיפת השלט) מלאו 70 שנה לפעולות ליל הגשרים (מבצע מרכולת, שיצא לפועל בליל י”ט בסיוון תש”ו, הלילה שבין ה-16 ל-17 ביוני, 1946), במהלך המבצע פוצצו בו בזמן 11 גשרים בכל גבולות המדינה שבדרך. אחד הגשרים לא פוצץ, אחד מהגשרים ניזוק קשות, והתשעה הגשרים הנוספים פוצצו ונהרסו כליל. מבין 11 הגשרים שנפעו בפעולות, גשר הרכבת אל חמה הוא הגשר היחיד שנשאר במצבו כפי שהיה ביום המבצע.

Close