Category

צפון

צפון

פארק נשר

פארק נשר שוכן בפאתי העיר נשר, במורדות הצפון-מזרחיים של הכרמל. את מרכזו של הפארק חוצה נחל קטיע (ואדי אל-מוקטע), שהוא יובל של נחל נשר. מעל ערוץ הואדי נבנו שני גשרים תלויים עשויים מכבלי פלדה. אורכו של גשר אחד 150 מ’ ושל השני 70 מ’.

צפון

תל יקנעם

לא הרחק מתל מגידו המפורסם, שוכן לו תל יקנעם, שגם הוא כמו אחיו הגדול תל מגידו, שוכן על אחת ההתפצלויות של דרך הים (ויה מאריס) העתיקה. התל שולט על דרך ואדי מילח וכמובן על דרך הרוחב שעוברת בעמק יזרעאל. ההיסטוריה שלו ארוכת שנים (כמעט כמו זו של מגידו), וראשיתה בתקופת הברונזה הקדומה (התקופה הכנענית הקדומה), ועד מסעותיו של המלך הפרעוני תחותמס השלישי בתקופת הברונזה המאוחרת. בתקופת ההתנחלויות של שבטי ישראל בארץ, נמסרה העיר לידיו של שבט לוי שלא הייתה לו נחלה.

הממצאים העיקריים שיש על התל הם מהתקופה הצלבנית, הממלוכית והעותומאנית. בתקופת הממלכה הצלבנית, ישב כאן המסדר הטמפלרי שקרא למקום קיימונט. המסדר בנה כנסייה קטנה (על שרידי כנסייה ביזנטית) ושני מגדלי עוז. הממלוכים הוסיפו עוד מבנים. בשלט של רשות העתיקות שתמונתו מצורפת, נכתב שהמקום נכבש בשנת 1268 על ידי הסולטאן קלאון, אך קלאון עלה לשלטון רק בשנת 1279 (גם לרשות מותר לטעות). התוספות העותומאניות הן מימי שלטונו של דאהר אל עומר. פרט לזה נשקף מראש התל נוף מדהים של כל עמק יזרעאל, הכרמל, הרי נצרת, גבעת המורה, והגלבוע.

צפון

גבעות הקרב של גולני על החרמון

כובשים מחדש את גבעות הקרב של גולני על החרמון. עליה מאזור הקופות התחתונות (1,480 מטר מעל פני הים), עד לקרבת מוצב החרמון (2,100 מטר מעל פני הים), לזכרם של 80 לוחמי גולני ו-4 לוחמים מהצנחנים שנפלו בכיבוש המוצב מידי הסורים, באוקטובר 1973. יהיה זכרם ברוך.

טיול רגלי דרך “מעלה גולני” לגבעות הקרב על החרמון – ב-6 באוקטובר 1973 פרצה מלחמת יום הכיפורים, ומוצב החרמון נכבש על ידי קומנדו סורי שהונחת ממסוקים. לא היה ברור גורל החיילים ששהו במוצב. כמה נהרגו או נפצעו? כמה נפלו בשבי הסורי? מי הצליח להימלט? הוחלט לכבוש את המוצב בהתקפת נגד של חטיבת גולני, התקפה שבוצעה ב-8 באוקטובר, כשחלק מהכוחות עלה במעלה גולני, וחלק בציר הכביש שעולה למוצב. התקפה זו הסתיימה בנסיגה עם 25 הרוגים. לקראת תום המלחמה, בלילה שבין ה-21 ל-22 לאוקטובר, נערך מבצע חוזר לכיבוש החרמון (מבצע קינוח), שגם במהלכו עלו חיילי גולני דרך מעלה גולני, ונלחמו בחירוף נפש נגד החיילים הסורים, שהיו מחופרים בגבעות הקרב מעליהם. בקרב הזה נפלו 55 חיילים, וביחד עם הקרב הראשון, שילמו 80 לוחמי גולני בחייהם על כיבושו של מוצב החרמון. לזכרם של לוחמים אלו, עלינו ביום חם למדי של חודש יוני 2016 במעלה גולני, מאזור הקופות התחתונות של אתר החרמון ועד למוצב החרמון, בציר ששחזר את ליל הקרב של “מבצע קינוח”.

צפון

ראש הנקרה

בשלהי שנת 1941, לאחר כיבוש לבנון וסוריה על ידי כוחות הצבא הבריטי, וסילוקם של כוחות וישי נאמני המשטר הנאצי, החלו הבריטים בסלילת מסילת רכבת שחיברה את חיפה עם ביירות בלבנון. עבודות הסלילה כללו חפירת שתי מנהרות בראש הנקרה ובניית גשר אחד שחיבר ביניהן, עבודה שהסתיימה בשנת 1942. את העבודה הזו עשו גדודי הנדסה של ניו זילנד ושל דרום אפריקה, ושלטי אבן מעל שתי המנהרות מתעדים זאת.

בשנת 1944 עברה במסילה הזו רכבת שהובילה לארץ 300 פליטי שואה יהודים בעלי נתינות בריטית, והם הוחלפו במספר דומה של שבויי מלחמה גרמנים שהוחזקו על ידי הבריטים בארץ. ביוני 1946, כחלק מהמאבק המזוין בבריטים, הוחלט לפוצץ 11 גשרים שמחברים את ארץ ישראל המנדטורית עם שכנותיה, תחת הסיסמה: “אם על יהודים נאסר להיכנס לארץ (בעקבות הספר הלבן), איש לא יכנס לארץ”. פעולה זו ששמה הרשמי היה “מבצע מרכולת” נודעה בשם “ליל הגשרים”. הגשר היחיד שאותו הוחלט לא לפוצץ, היה הגשר שחיבר בין שתי מנהרות ראש הנקרה, זאת על-מנת שלא לחסום הגעה אפשרית של פליטים מאירופה לארץ ישראל. עם תחילת פעולות האיבה לאחר החלטת כ”ט בנובמבר, ועם התגברות האיום של פלישת ארצות ערב לישראל (לאחר שהבריטים יעזבו) הוחלט לפוצץ את גשר זה כדי למנוע סכנת פלישה של צבא לבנון דרכו. הגשר פוצץ בהצלחה על ידי כוח פלמ”ח במרץ 1948, חודשיים בדיוק לפני הכרזת הקמת המדינה, ופלישת צבאות ערב אליה.

צפון

בית הכנסת העתיק השוכן במורדות של נחל גוש חלב

העיט הרומי (שמכונה בטעות הנשר הרומי), חקוק על משקוף בית הכנסת העתיק ששוכן במורדותיו של נחל גוש חלב. המשקוף עצמו מונח על האדמה ולא מורכב מעל פתח הכניסה (שפונה דרומה כמו מרבית בתי הכנסת בגליל). יתכן והעובדה שבית הכנסת הזה נבנה לראשונה בשלהי המאה השלישית לספירה, קרי עדיין בתקופה הרומית המאוחרת, מסבירה את המצאותו של סמל רומי מובהק במשקוף הכניסה.

בשנת 1905 (במסגרת מחקר מעמיק על בתי הכנסת העתיקים שבגליל) ערכו הארכיאולוג הגרמני קרל ואצינגר ועמיתו היינריך קוהל (אדריכל גרמני חובב עתיקות) חפירה ארכיאולוגית ראשונה במקום. בחפירות הארכיאולוגיות, גילו השניים, שרידים של בית כנסת בעל מבנה מרובע ועם פתח אחד בלבד (דלת הכניסה), אשר פונה לכיוון דרום, כנראה לכיוון ירושלים. על משקוף הכניסה לבית הכנסת, התגלה העיט הרומי, חקוק באבן.

בתוך האולם טורי עמודים מקבילים, במקביל לשלושת הקירות, כמקובל בבתי הכנסת הגליליים. על עמוד שנמצא בחורבת בית הכנסת חקוקה כתובת בארמית: ” יוסה בר נחום עבד האדן תאה לה ברכתה.” ובתרגום: יוסה בן נחום שעשה זה העמוד, תהיה לו לברכה. בית הכנסת בגוש חלב שונה במעט מרב בתי הכנסת הגלילים אולי זה משום שבשתי הפעמים שבית הכנסת נחפר נלקחו חלק מהאבנים. בנין בית הכנסת נבנה ככל הנראה בסוף המאה השלישית, כיוונו צפון – דרום, ובמרכזו אולם תפילה שאורכו כמעט 14 מטר ורוחבו כמעט 11 מטר, משלושת צדדיו יש מרחבים צרים וארוכים. בין המרחב המערבי לבין האולם יש פתח. במרחב זה פתח נמצא כד חרס ובתוכו מטמון שהכיל 1943 מטבעות מהמאה הרביעית והחמישית לספירה רובם מטביעת צור. הפתח עשוי ממזוזות מגולפות גדולות, שעליהן מונח משקוף יוצא דופן. בצדו החיצוני הפונה לכיוון דרום יש גילוף של “קשקשים “. בחלק התחתון, מעל לראשי האנשים הנכנסים יש תבליט גבוה ויפה של נשר שעטירה את הפתח. על העמוד הדרומי הטור המזרחי חקוקה כתובת הקדשה בארמית: יוסה בר נחום (יוסה בן נחום) עבד האדן (עשה את זה) תאה לה (תהי לו) ברכתה (הברכה) ככל הנראה זוהי כתובת הקדשה שבאה להקדיש את העמוד לתורם. בשלב השני של בניין שחודש במאה ברביעית לספירה נבנתה בימה קטנה על הבימה הנזכרת. הבניין נהרס או נפגע בשנת 551. אין קשר בין גוש חלב שעל ההר (שמאוחר יותר הפך לגוש חלב) לבין יישוב זה שנבנה צמוד לנחל. להיפך הבדלי הגובה ביניהם גדולים, ואין ביניהם בינוי רצוף. היישוב בקרוב לנחל נהנה ממעיין קטו, שנובע מצפון מערב לו. ייתכן שהמקום היה בת של היישוב גוש חלב והפכה ליישוב עצמאי.

צפון

חנוכת מצפה חדש בשולי רמת הגולן

בדרך העולה מחמת גדר לרמת הגולן, בשטחו של מוצב ברכה (מוצב נטוש, הנמצא 500 מטר לאחר תחילת העלייה מחמת גדר), בתאריך 17/6/2016, הוסר הלוט מעל שלט, שמנציח את פיצוץ גשר רכבת העמק מעל נהר הירמוך (גשר הרכבת אל חמה), מבצע אשר היה חלק מפעולות ליל הגשרים. הגשר פוצץ על-ידי כוח של לוחמי הגדוד השלישי של הפלמ”ח, בפיקודו של ספקטור אהרון וסגנו שלמוני ישעיהו (שייקה). את הלוט מעל השלט הסירו בנים ונכדים של לוחמים מכוח זה. ב-17/6/2016 (מועד חשיפת השלט) מלאו 70 שנה לפעולות ליל הגשרים (מבצע מרכולת, שיצא לפועל בליל י”ט בסיוון תש”ו, הלילה שבין ה-16 ל-17 ביוני, 1946), במהלך המבצע פוצצו בו בזמן 11 גשרים בכל גבולות המדינה שבדרך. אחד הגשרים לא פוצץ, אחד מהגשרים ניזוק קשות, והתשעה הגשרים הנוספים פוצצו ונהרסו כליל. מבין 11 הגשרים שנפעו בפעולות, גשר הרכבת אל חמה הוא הגשר היחיד שנשאר במצבו כפי שהיה ביום המבצע.

Close